לפני שנולד שמשון, באו הפלישתים — עם חזק מהים — ודיכאו את בני ישראל. להוריו של שמשון, מנוח ואשתו, לא היו ילדים. יום אחד נגלה מלאך אל האישה ובישר: ייוולד לך בן! הוא יהיה נזיר אלוהים — לא יגזוז את שערו, כי כוחו יהיה בשערו.
שמשון גדל להיות האיש החזק בעולם! כוחו היה מדהים: פעם אחת פגש אריה צעיר ששאג לקראתו — ושמשון קרע אותו בידיו החשופות, כאילו היה גדי קטן!
שמשון נלחם בפלישתים שוב ושוב. פעם אחת תפס 300 שועלים, קשר לפידים לזנבותיהם ושילח אותם בשדות הפלישתים. פעם אחרת הכה אלף פלישתים בלחי של חמור! כולם פחדו ממנו.
אבל לשמשון הייתה חולשה: הוא התאהב בדלילה, אישה פלישתית. ראשי הפלישתים שיחדו אותה בכסף רב: גלי לנו סוד כוחו! שלוש פעמים היא שאלה, ושלוש פעמים שמשון שיקר לה — עד שבסוף, מרוב שהציקה לו, גילה לה את האמת: כוחי בשערי, כי אני נזיר אלוהים.
דלילה הרדימה את שמשון על ברכיה וקראה לאיש לגלח את שערו. כששמשון התעורר, כוחו עזב אותו! הפלישתים תפסו אותו, ניקרו את עיניו, וכלאו אותו בבית הסוהר בעזה. שמשון בכה והתחרט.
אבל לאט לאט שערו החל לצמוח שוב... ביום חג גדול של הפלישתים, הביאו את שמשון העיוור לבית מלא אנשים כדי לצחוק עליו. שמשון ביקש מהנער שהוביל אותו: תן לי להישען על העמודים!
שמשון התפלל: אלוהים, זכרני וחזקני רק הפעם! הוא אחז בשני עמודי התווך שעליהם נשען הבית, דחף בכל כוחו — והבית קרס על כל הפלישתים שבתוכו! שמשון מת איתם, אבל הציל את ישראל.
שמשון היה שופט בישראל עשרים שנה. סיפורו מלמד אותנו שכוח גדול הוא מתנה מאלוהים שצריך לשמור עליה, ושגם אחרי שנופלים — תמיד אפשר לחזור ולהתפלל.