שנים רבות אחרי אדם וחוה, העולם התמלא באנשים. אבל רוב האנשים עשו מעשים רעים, גנבו ורבו זה עם זה. אלוהים הצטער על הרוע, והחליט להביא מבול שישטוף אותו מן העולם.
אבל היה איש אחד צדיק וטוב, ושמו נח. נח הלך בדרכי אלוהים ועשה רק טוב. אלוהים אהב את נח, והחליט להציל אותו ואת משפחתו מהמבול.
אלוהים אמר לנח לבנות תיבה ענקית מעץ — ספינה ענקית, ארוכה ורחבה, עם שלוש קומות וחלון למעלה. נח הקשיב ועשה בדיוק כמו שאלוהים ציווה, אף שהעבודה לקחה זמן רב.
כשהתיבה הייתה מוכנה, אלוהים אמר לנח להכניס לתיבה זוג מכל חיה: אריה ולביאה, פיל ופילה, ציפור וציפור... וגם שבעה זוגות מהחיות הטהורות. נח ומשפחתו — אשתו, שלושת בניו ונשותיהם — נכנסו גם הם.
ואז החל הגשם. ארבעים יום וארבעים לילה ירד גשם בלי הפסקה, והמים כיסו את כל הארץ, אפילו את ההרים הגבוהים. התיבה צפה על פני המים, ובתוכה היו בטוחים נח, משפחתו וכל החיות.
אחרי שהגשם פסק, נח שלח עורב שחזר בלי כלום, ואחר כך יונה. בפעם השלישית היונה חזרה עם עלה זית ירוק במקורה! נח שמח מאוד — סימן שהמים ירדו והעצים שוב צומחים.
כשיצאו כולם מהתיבה, נח בנה מזבח והודה לאלוהים שהציל אותם. אלוהים הבטיח לנח: לעולם לא אביא עוד מבול על העולם. לאות לברית הוא שם קשת בענן.
עד היום, כשאנחנו רואים קשת צבעונית בשמיים אחרי הגשם, אנחנו נזכרים בהבטחתו של אלוהים לנח: העולם ימשיך להתקיים, והטוב ינצח.