בני ישראל יצאו ממצרים בשמחה גדולה, עם משה ואהרן בראשם. אבל אחרי ימים ספורים, פרעה התחרט! הוא אמר: למה שילחנו את ישראל מעבודתנו? הוא רתם את מרכבתו ויצא עם צבא עצום לרדוף אחריהם.
בני ישראל הגיעו לחוף ים סוף — ופתאום ראו מאחוריהם את צבא פרעה מתקרב, עם סוסים ומרכבות! לפניהם הים הגדול, מאחוריהם האויב. הם נבהלו מאוד וצעקו למשה: למה הוצאת אותנו ממצרים? עדיף היה להישאר עבדים!
משה הרגיע אותם: אל תפחדו! אלוהים יילחם לכם. הוא הרים את ידו ואת מטהו מעל הים — ואז קרה נס עצום: רוח חזקה באה כל הלילה, והים נקרע לשניים! המים עמדו כמו חומות מימין ומשמאל, ובאמצע נפתחה דרך יבשה.
בני ישראל עברו בתוך הים ביבשה — ילדים, זקנים, כולם! תארו לעצמכם ללכת בין שני קירות ענקיים של מים! זה היה מחזה מדהים שאף אחד לא ישכח לעולם.
המצרים ראו זאת ורדפו אחריהם לתוך הים. אבל אז אמר אלוהים למשה: נטה את ידך על הים! משה נטה את ידו, והמים שבו וחזרו למקומם — וכיסו את כל צבא פרעה, הסוסים והמרכבות. אף אחד מהם לא נשאר.
בבוקר ראו בני ישראל את הים שקט, והבינו שניצלו. אז שרו משה ובני ישראל שיר תודה גדול לאלוהים: אשירה לאלוהים כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים!
וגם מרים הנביאה, אחות משה, לקחה תוף בידה, וכל הנשים יצאו אחריה בתופים ובמחולות. הן שרו ורקדו: שירו לאלוהים כי גאה גאה! השמחה הייתה גדולה עד השמיים.
מאז אנחנו זוכרים את קריעת ים סוף כאחד הניסים הגדולים בתולדות עמנו — הרגע שבו למדנו שכשנראה שאין מוצא, אלוהים יכול לפתוח דרך אפילו בתוך הים.