שלושה חודשים אחרי שיצאו ממצרים, הגיעו בני ישראל למדבר סיני וחנו מול הר גבוה — הר סיני. משה עלה אל ההר, ואלוהים אמר לו: אמור לעם להתכונן! בעוד שלושה ימים אתן להם את התורה.
בני ישראל התכוננו שלושה ימים: כיבסו את בגדיהם, התקדשו, ומשה הזהיר אותם לא לגעת בהר. כולם חיכו בהתרגשות ליום הגדול.
בבוקר היום השלישי קרה דבר מפחיד ומדהים: קולות וברקים! ענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד! כל העם רעד מפחד. משה הוציא אותם לקראת אלוהים, והם עמדו בתחתית ההר.
הר סיני עשן כולו, כי אלוהים ירד עליו באש. ההר רעד מאוד, וקול השופר הלך וחזק. משה דיבר, ואלוהים ענה לו בקול. זה היה המעמד הגדול ביותר בתולדות העם — מתן תורה!
ואז שמע כל העם את עשרת הדיברות, מפי אלוהים עצמו: אנוכי אלוהיך... לא יהיה לך אלוהים אחרים... לא תישא את שם אלוהיך לשווא... זכור את יום השבת לקדשו... כבד את אביך ואת אמך... לא תרצח... לא תנאף... לא תגנוב... לא תענה ברעך עד שקר... לא תחמוד.
העם שמע את הקולות, ראה את הברקים ואת ההר העשן — ופחד מאוד. הם אמרו למשה: דבר אתה איתנו ונשמע, ואל ידבר איתנו אלוהים פן נמות! משה הרגיע אותם: אל תיראו, אלוהים בא לנסות אתכם.
משה עלה שוב אל ההר ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה. שם קיבל את לוחות הברית — שני לוחות אבן שעליהם כתובות עשרת הדיברות — ואת כל התורה כולה.
כשירד משה מההר עם הלוחות, פניו קרנו מאור. מאז אותו יום, התורה היא המתנה הגדולה של עם ישראל — ספר ההדרכה לחיים טובים, שאנחנו שומרים ומוקירים עד היום. בחג השבועות אנחנו חוגגים את מתן תורה כל שנה מחדש.