שלמה היה בנו של דוד המלך, ועלה למלוכה כשהיה צעיר. לילה אחד נגלה אליו ה' בחלום ואמר: שאל מה אתן לך. שלמה לא ביקש עושר, לא כבוד ולא ניצחון על אויבים. הוא ביקש: תן לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע. ה' שמח על הבקשה החכמה, ונתן לשלמה חוכמה שאין כמותה, וגם עושר וכבוד.
שלמה כתב שלושת אלפים משלים. רבים מהם נכנסו לספר משלי, ספר החוכמה של התנ"ך. המשלים קצרים, חדים ויפים, וכל אחד מהם מלמד לקח לחיים. בואו נכיר כמה מהם.
על החריצות אמר שלמה: לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. הנמלה הקטנה עובדת כל הקיץ ואוגרת אוכל לחורף, בלי מפקד ובלי מנהל. שלמה לימד אותנו ללמוד מהנמלה: לעבוד בזמן, להתכונן מראש, ולא להתעצל.
על הדיבור אמר שלמה משלים יפים: תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אופניו. כלומר: מילה נכונה בזמן הנכון יפה כמו תפוחי זהב. וגם: מוות וחיים ביד לשון. המילים שלנו יכולות לבנות או להרוס, לשמח או לפגוע.
על החברות אמר שלמה: ברזל בברזל יחד, ואיש יחד פני רעהו. כמו שברזל משחיז ברזל, כך חבר טוב עוזר לחברו להיות טוב יותר. וגם הזהיר: רועה כסילים ירוע. מי שמתחבר עם אנשים רעים, יהפוך לרע כמותם.
על האמת והיושר אמר שלמה: טוב מעט בצדקה, מרוב תבואות בלא משפט. עדיף מעט כסף שהורווח ביושר, מהרבה כסף שהורווח ברמאות. ועל הכעס: ארך אפיים רב תבונה. מי שסבלני ולא מתפרץ, הוא החכם האמיתי.
ספר משלי מסתיים באשת חיל, שיר הלל לאשה החכמה והחרוצה. עד היום, אלפי שנים אחרי שלמה, ילדים ומבוגרים לומדים את המשלים שלו. הם קצרים מספיק לזכור, וחכמים מספיק ללוות אותנו כל החיים.