חזקיהו היה בנו של המלך אחז, שעבד אלילים וסגר את דלתות בית המקדש. כשחזקיהו עלה למלוכה, הדבר הראשון שעשה היה לפתוח את דלתות בית המקדש ולטהר אותו. הוא אסף את הכוהנים והלויים ואמר להם: טהרו את בית ה', והוציאו את הטומאה.
חזקיהו שלח שליחים לכל ערי יהודה ואפילו לישראל, וקרא לכולם לבוא לירושלים לחגוג את חג הפסח. שנים רבות לא חגגו את הפסח כמו שצריך, וחזקיהו רצה להחזיר את העם לה'. רבים באו, והיתה שמחה גדולה בירושלים.
באותם ימים היתה אשור האימפריה החזקה בעולם. המלך סנחריב כבש ערים רבות ביהודה והגיע עד ירושלים. הוא שלח את שריו ללעוג לחזקיהו ולעם, ואמר: אל יפתה אתכם אלוהיכם, כי שום אלוהים לא הציל את עמיו מידי. הדברים הפחידו את העם מאוד.
חזקיהו לא נכנע ולא נבהל. הוא הלך לבית ה', פרש את מכתבי האיום לפני ה' והתפלל: ה' אלוהים, אתה לבדך מלך על כל ממלכות הארץ. הטה אזנך ושמע, כי חירף סנחריב לחרף אלוהים חי. הושיענו נא מידו, וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה ה' לבדך.
ישעיהו הנביא שלח לחזקיהו מסר מעודד: כך אמר ה', לא יבוא המלך הזה אל העיר הזאת, כי אגן על העיר הזאת להושיעה. ואכן, באותו לילה יצא מלאך ה' ופגע במחנה אשור. בבוקר קם סנחריב וראה את צבאו מובס, והוא חזר לארצו בבושה.
לפני המצור, חזקיהו הכין את העיר בחוכמה: הוא חפר מנהרה ארוכה בסלע, נקבת השילוח, שהביאה מים ממעיין הגיחון אל תוך העיר, כדי שיהיו מים בשעת המצור. המנהרה קיימת עד היום ואפשר ללכת בה.
בסוף ימיו חלה חזקיהו מאוד, והתפלל בדמעות. ה' שמע את תפילתו והוסיף לו חמש עשרה שנה. חזקיהו נחשב לאחד המלכים הצדיקים ביותר, וסיפורו מלמד אותנו שאמונה, תפילה וחוכמה מעשית הולכות יחד.