בימי יאשיהו המלך, אחרי שנמצא ספר התורה האבוד בבית המקדש, המלך הצעיר נבהל מאוד. הוא קרא את דברי התורה והבין כמה העם התרחק מה'. הוא קרע את בגדיו מרוב צער, ושאל: מה יהיה?
יאשיהו שלח חמישה שליחים חשובים לשאול את דבר ה'. הם הלכו אל חולדה הנביאה, שישבה בירושלים. חולדה היתה אשה חכמה, אשת שלום שומר הבגדים, וה' דיבר אליה בנבואה.
חולדה לא פחדה לומר את האמת, גם כשהיא היתה קשה. היא אמרה לשליחים: כה אמר ה', הנני מביא רעה אל המקום הזה ואל יושביו, את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה. היא הסבירה שהחורבן יבוא, כי העם עזב את ה' ועבד אלילים.
אבל חולדה לא סיימה שם. היא הוסיפה מסר אישי למלך: כה תאמרו אל מלך יהודה, יען רך לבבך ותיכנע לפני ה' בשמעך את דברי, ותבך לפני, גם אנוכי שמעתי. לכן הנני אוספך אל אבותיך בשלום, ולא תראינה עיניך את כל הרעה. כלומר: בגלל שבכית ונכנעת, אתה לא תראה את החורבן.
השליחים חזרו ליאשיהו עם דברי חולדה. המלך לא התייאש. הוא כינס את כל העם, קרא לפניהם את ספר התורה, וכרת ברית חדשה עם ה'. הוא טיהר את הארץ מעבודת אלילים בכל כוחו.
חולדה נחשבת לאחת משבע הנביאות של ישראל, יחד עם שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל ואסתר. סיפורה מלמד אותנו שאמת צריך לומר באומץ, גם כשהיא קשה, ושנשים חכמות היו מנהיגות רוחניות בישראל מאז ומעולם.