אחאב היה מלך ישראל, ומלך בשומרון עשרים ושתיים שנה. הוא היה מלך חזק ובנה ארמון מפואר, אבל התורה אומרת עליו משפט קשה: ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני ה' מכל אשר לפניו. הוא התחתן עם איזבל, בת מלך צידון, והיא הביאה איתה את עבודת הבעל לארץ ישראל.
איזבל היתה אשה חזקה ודעתנית, אבל היא השתמשה בכוחה לרעה. היא הקימה מזבחות לבעל, הביאה מאות נביאי בעל לארץ, ורדפה את נביאי ה'. אחאב, במקום לעמוד על שלו כמלך ישראל, הלך אחריה ועבד את הבעל. העם ראה את המלך והמלכה, ורבים הלכו אחריהם.
באותם ימים חי נביא אמיץ בשם אליהו. הוא בא אל אחאב ואמר לו: בגלל עבודת האלילים, לא יהיה טל ומטר שלוש שנים. אחאב כעס על אליהו ורדף אחריו, אבל אליהו לא פחד. על הר הכרמל הוכיח אליהו לכולם שה' הוא האלוהים האמיתי, כשאש ירדה מהשמים על מזבחו.
אבל הסיפור העצוב ביותר על אחאב הוא סיפור כרם נבות. ליד ארמון אחאב ביזרעאל היה כרם של איש ישר בשם נבות. אחאב רצה את הכרם לגינה, ונבות סירב: חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך. נבות לא רצה למכור את אדמת אבותיו, וזו היתה זכותו.
אחאב חזר הביתה עצוב וכועס, ושכב על מיטתו ולא אכל. איזבל ראתה אותו ואמרה: אני אתן לך את כרם נבות. היא כתבה מכתבים בשם המלך, ארגנה עדים שקרנים שהעידו שנבות קילל את ה' ואת המלך, ונבות הוצא להורג על לא עוול בכפו. אחאב קם וירד לקחת את הכרם.
אז בא אליהו אל אחאב בכרם נבות ואמר לו דברי תוכחה קשים: הרצחת וגם ירשת? אחאב הבין את גודל חטאו. הוא קרע את בגדיו, צם, ושכב בשק. ה' ראה את כניעתו ואמר לאליהו: הראית כי נכנע אחאב מלפני? לא אביא הרעה בימיו. סיפורו של אחאב מזהיר אותנו מבחירות רעות, אבל גם מלמד שאף פעם לא מאוחר לחזור בתשובה.