כנסיך, אלאדין לא שכח מאיפה בא. הוא חילק אוכל לעניי העיר, בנה בתים לחסרי בית, וכל אנשי העיר אהבו אותו. הנסיכה יסמין אהבה אותו לא בגלל העושר והארמון — אלא בגלל הלב הטוב, שהיה לו גם כשלא היה לו כלום.
גם טבעת הקסמים שהמכשף נתן לו בהתחלה עזרה לו: כשהיה כלוא לבדו במערה החשוכה, שפשף אלאדין את הטבעת — ויצא ממנה שד קטן וטוב שהוציא אותו החוצה לאור! אלאדין למד שיש לו חברים גם במקומות לא צפויים — ושעזרה באה תמיד למי שעוזר לאחרים.
בעיר רחוקה וססגונית חי נער בשם אלאדין. הוא לא אהב לעבוד — רק לשחק עם חבריו בשוק וליהנות מהשמש. אמו דאגה מאוד: “מה יהיה איתך, אלאדין?” אבל אלאדין רק חייך חיוך שובב והמשיך לשחק.
יום אחד הגיע לעיר מכשף רשע שהתחפש לדודו האבוד של אלאדין. “בוא איתי, אחיין יקר!” אמר בקול מתוק. “אראה לך אוצר גדול!” הוא לקח את אלאדין למערה קסומה מלאה בזהב ובאבנים יקרות, ואמר: “הבא לי את המנורה הישנה ששם — ואל תיגע בשום דבר אחר!”
אלאדין נכנס למערה ולקח את המנורה, אבל בדרך החוצה — המערה נסגרה! המכשף הרשע, שלא קיבל מיד את המנורה, נטש את אלאדין בפנים וברח! אלאדין נשאר לבדו בחושך.
אלאדין שפשף את המנורה המלוכלכת כדי לראות טוב יותר בחושך — ופוף! עשן סגול מילא את המערה, ומתוכו יצא ענק: “אני הג’יני של המנורה! כל משאלה שלך — פקודה בשבילי!” “הוצא אותי מכאן!” ביקש אלאדין מיד. וברגע אחד — הוא היה בחוץ, באור השמש!
אלאדין הבין שהמנורה קסומה באמת. הוא ביקש מהג’יני אוכל טעים לאמו, בגדים יפים — וחייהם השתנו לטובה. אבל אלאדין לא הפך לחמדן: הוא עזר גם לשכנים העניים.
יום אחד ראה אלאדין את הנסיכה יסמין היפהפייה — והתאהב בה מיד! הוא ביקש מהג’יני להפוך אותו לנסיך עשיר, והלך לארמון לבקש את ידה. הנסיכה אהבה את טוב לבו ואת חיוכו, והסולטן הסכים בשמחה!
אבל המכשף הרשע לא ויתר. הוא התחפש לסוחר פשוט, הגיע לארמון וקרא: “מנורות ישנות תמורת חדשות! מנורות ישנות תמורת חדשות!” יסמין — שלא ידעה את סוד המנורה — נתנה לו את מנורת הקסמים הישנה! המכשף שפשף אותה מיד, וביקש מהג’יני להעביר את כל הארמון לארץ רחוקה!
אלאדין לא התייאש ולא בכה. הוא רדף אחרי המכשף עד ארצו הרחוקה, ובחוכמתו ובאומץ לבו הצליח לגנוב בחזרה את המנורה! הוא ביקש מהג’יני להחזיר הכל למקומו — והמכשף הרשע נענש כראוי. אלאדין למד שעבודה קשה וכנות שוות יותר מכל קסם שבעולם.
אלאדין ויסמין התחתנו בשמחה גדולה. ואת המנורה? אלאדין שמר אותה במקום בטוח — והבטיח לעצמו להשתמש בה רק כדי לעזור לאחרים. כי הוא למד לקח חשוב: כנות וחוכמה מנצחות כל רמאות.