אחרי שניצח את גלית, דוד הפך לגיבור אהוב על כל העם. אבל שאול המלך קינא בו ורדף אחריו שנים רבות. דוד ברח, התחבא במערות ובמדבר — אבל מעולם לא פגע בשאול, כי כיבד אותו כמלך שנמשח.
אחרי מות שאול בקרב, העם המליך את דוד — קודם על שבט יהודה בחברון, ואחרי שבע שנים על כל ישראל. דוד היה בן שלושים במלכו, ומלך ארבעים שנה.
המעשה הגדול הראשון של דוד כמלך היה כיבוש ירושלים — עיר חזקה על גבעה. דוד הפך אותה לבירת הממלכה, לעיר הבירה של עם ישראל עד היום! הוא הביא אליה את ארון הברית בשמחה גדולה, ורקד בכל עוז לפני אלוהים.
דוד רצה לבנות בית מקדש לאלוהים, אבל אלוהים אמר לו: אתה איש מלחמות — בנך שלמה יבנה את הבית. דוד קיבל זאת באהבה, והכין את כל החומרים לבנייה: זהב, כסף, עץ ואבנים.
דוד היה גם משורר גדול. הוא ניגן בנבל וכתב שירים יפהפיים לאלוהים — רבים מהם נמצאים בספר תהילים עד היום. 'מזמור לדוד' — שירים של תודה, של בקשה, ושל אמונה, שאנחנו שרים ומתפללים עד היום.
דוד גם טעה טעויות גדולות — כמו כל אדם. אבל כשהנביא נתן הוכיח אותו, דוד הודה מיד: חטאתי! הוא בכה, התחרט מעומק הלב, ואלוהים סלח לו. זו הסיבה שדוד נקרא איש כלבב אלוהים — כי ידע לחזור בתשובה.
בזקנתו המליך דוד את בנו שלמה למלך, וציווה אותו: שמור את מצוות אלוהים! דוד נפטר בשיבה טובה, ונקבר בעיר דוד בירושלים.
דוד המלך נזכר כגדול מלכי ישראל: אמיץ בקרב, צנוע בניצחון, משורר בתפילה, ויודע להודות בטעויות. עד היום אנחנו שרים: דוד מלך ישראל חי וקיים! — כי זכרו חי בלב כל יהודי.