לאדם ולחוה נולדו שני בנים: קין הבכור והבל הצעיר. כשגדלו, קין הפך לעובד אדמה — הוא זרע חיטה וגידל ירקות. הבל הפך לרועה צאן — הוא טיפל בכבשים בעדינות ובאהבה.
יום אחד הביאו שני האחים מתנה לאלוהים. קין הביא מפרי האדמה שגידל, והבל הביא את הכבש הכי יפה והכי טוב מעדרו, מכל הלב.
אלוהים קיבל בשמחה את מתנתו של הבל, כי נתן אותה מכל הלב. אבל את מתנתו של קין הוא לא קיבל באותה שמחה. קין נפגע מאוד, פניו נפלו והוא כעס.
אלוהים דיבר אל קין ברוך ואמר: למה אתה כועס? אם תשתפר ותעשה טוב, גם המתנה שלך תתקבל בשמחה. היזהר — הכעס הוא כמו חיה רעה שמחכה לפתח, ואתה צריך להתגבר עליו.
אבל קין לא הקשיב. הקנאה בערה בלבו על אחיו הצעיר. הוא קרא להבל לצאת איתו לשדה, ושם, ברגע של כעס נורא, הוא פגע בהבל והרג אותו. זה היה המעשה הרע הראשון בין בני אדם.
אלוהים שאל: קין, איפה הבל אחיך? קין ענה בחוצפה: לא יודע! השומר אחי אנוכי? אבל אלוהים ידע הכל. הוא אמר לקין: דם אחיך צועק אלי מן האדמה!
אלוהים העניש את קין: האדמה לא תצמיח לו יותר יבול טוב, והוא יצטרך לנדוד ממקום למקום. קין בכה ואמר שהעונש כבד מדי, אז אלוהים שם עליו אות כדי שאף אחד לא יפגע בו.
קין הלך לגור רחוק והקים משפחה. הסיפור שלו מלמד אותנו לקח חשוב: כשכעס וקנאה מתעוררים בלב, צריך לעצור, לנשום ולהתגבר עליהם — לפני שהם גורמים לנו לעשות דברים שנצטער עליהם.