פעם היו שלושה אחים חזירונים שגרו עם אמא שלהם. יום אחד אמרה האם: ״ילדים שלי, אתם כבר גדולים. צאו לעולם ובנו לעצמכם בתים משלכם. וזכרו — בנו בית חזק, כי ביער מסתובב זאב רעב!״
שלושת האחים נפרדו לשלום ויצאו לדרך בשירה.
האם נישקה כל אחד מהם על המצח ונתנה להם צרור קטן עם אוכל לדרך. ״זכרו, ילדים,״ אמרה בדמעות, ״היזהרו מהזאב, עזרו זה לזה — ובנו בתים חזקים!״ והחזירונים יצאו לדרך, מתרגשים וקצת מפוחדים.
החזירון הראשון, שהיה קצת עצלן, אמר: ״אני אבנה בית מקש — זה מהיר וקל!״ הוא אסף קש מהשדה, בנה בית קש קטן, ומיד הלך לשחק ולרקוד.
החזירון השני אמר: ״אני אבנה בית מעץ — זה קצת יותר עבודה, אבל עדיין מהיר.״ הוא בנה בית עץ, וגם הוא הלך לשחק.
אבל החזירון השלישי, שהיה חרוץ וחכם, אמר: ״אני אבנה בית מלבנים חזקות. זה ייקח זמן, אבל הבית שלי יהיה הכי בטוח.״ הוא עבד יום שלם: סחב לבנים, ערבב מלט, ובנה בית לבנים אמיתי עם ארובה.
החזירון השלישי לא מיהר. הוא חפר יסודות עמוקים, סידר לבנה על לבנה בזהירות, ובדק כל קיר פעמיים. בערב, כשהשמש שקעה, הוא ישב מול הבית החזק שלו, שתה תה חם — וחייך בסיפוק.
אחיו צחקו עליו: ״למה אתה עובד כל כך קשה? בוא לשחק איתנו!״ אבל הוא רק חייך והמשיך לעבוד.
יום אחד הגיע הזאב הרעב לבית הקש. הוא דפק בדלת וקרא: ״חזירון חזירון, תן לי להיכנס!״
״לא, לא! לא אתן לך להיכנס!״ ענה החזירון.
״אז אנשוף ואנשוף, ואפיל את ביתך!״ אמר הזאב. הוא נשף נשיפה ענקית — פוווו! — ובית הקש התפזר לכל עבר! החזירון המבוהל רץ מהר לבית העץ של אחיו.
הזאב ניסה שוב ושוב: הוא נשף עד שהאדים, קפץ על הגג, ואפילו ניסה לדחוף את הדלת בכתף. שום דבר לא עזר. ״בית ארור!״ נהם הזאב, ואז עלה במוחו רעיון ערמומי: ״אכנס דרך הארובה!״
הזאב הגיע לבית העץ: ״חזירונים חזירונים, תנו לי להיכנס!״ — ״לא, לא!״ — ״אז אנשוף ואנשוף, ואפיל את ביתכם!״ פוווו! — גם בית העץ קרס! שני החזירונים רצו לבית הלבנים של אחיהם החרוץ.
מאז אותו יום, שני החזירונים למדו לעבוד קשה כמו אחיהם. הם עזרו לו להרחיב את הבית, בנו גינה יפהפיה מאחור, וכל ערב ישבו שלושתם יחד מול האח החם, שרו שירים — וצחקו על הזאב שברח.
הזאב הגיע לבית הלבנים ונשף בכל כוחו: פוווו! פוווו! אבל הבית לא זז אפילו סנטימטר אחד.
אז הזאב הערמומי החליט להיכנס דרך הארובה. אבל החזירון החכם שמע אותו על הגג, הדליק מיד אש גדולה באח — וכשהזאב ירד בארובה, הוא נחת ישר לתוך סיר מים רותחים! ״איייי!״ צרח הזאב, קפץ החוצה וברח מהיער — ולא חזר לעולם.
ושלושת החזירונים גרו יחד בבית הלבנים החזק, בשמחה ובביטחון. והשניים למדו שעבודה קשה וסבלנות תמיד משתלמות.