גימטריה בתנ״ך
הגימטריה מלווה את לימוד התנ״ך כבר מאות שנים: מ-318 חניכיו של אברהם ועד החישוב המפורסם של תורה=611. הנה הדוגמאות המוכרות ביותר מהמסורת, בטון מכבד ועם חישובים מלאים.
318 חניכי אברהם ואליעזר
בספר בראשית פרק יד מסופר שאברהם ארם את חניכיו, ילידי ביתו, שלוש מאות ושמונה עשר, וירדוף עד דן, כדי להציל את לוט אחיינו. המדרש שואל: למה דווקא 318? והתשובה המפורסמת היא שזהו ערך שמו של אליעזר, עבדו הנאמן של אברהם.
החישוב: א=1, ל=30, י=10, ע=70, ז=7, ר=200, וביחד 1+30+10+70+7+200=318. לפי המדרש, אליעזר לבדו היה שקול כנגד כל 318 החניכים. זוהי אחת הדוגמאות העתיקות והמוכרות ביותר של גימטריה בספרות חז״ל.
תורה = 611 ומניין המצוות
הפסוק תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב הוא הבסיס לחישוב מפורסם. תורה: ת=400, ו=6, ר=200, ה=5, וביחד 400+6+200+5=611. לפי המסורת המובאת בתלמוד, משה רבנו לימד את ישראל 611 מצוות.
ואיך מגיעים ל-613? לפי אותה מסורת, שתי הדיברות הראשונות, אנכי ולא יהיה לך, שמעו ישראל ישירות מפי הגבורה ולא מפי משה. לכן 611 ועוד 2 שווה 613, מניין המצוות המפורסם. זוהי דוגמה יפה לאופן שבו גימטריה משתלבת בלימוד מסורתי.
אברהם = 248
אברהם: א=1, ב=2, ר=200, ה=5, ם=40, וביחד 1+2+200+5+40=248. לפי המסורת, בגוף האדם יש 248 איברים, ולכן אומרים שאברהם אבינו קיים את כל רמ״ח המצוות עוד לפני שניתנו, בכל איבר ואיבר.
הדוגמה הזו מראה איך הגימטריה מחברת בין האדם, הגוף והמצוות לרעיון אחד שלם. אין כאן טענה מדעית על מספר האיברים, אלא דרך פיוטית לתאר את שלמותו הרוחנית של אברהם לפי המסורת.